החגים הם לא סיבה לחגיגה

רגע לפני החגים, רגע לפני שאתם טובלים עוד תפוח בדבש ומתמסרים לחדוות הדרור הקולינארי שאופפת אותנו סביב שולחן החג, תשקיעו רגע בקריאת מספר טיפים שיסייעו לכם בשמירה על היקף המותניים

השנה החדשה בפתח ואיתה סדרה של חגים אהובים שהם, יותר מכל דבר אחר, הזדמנות מצוינת למפגשים משפחתיים סביב השולחן, ובתרגום חופשי - ארוחות שחיתות. לכאורה, יש לנו את כל הסיבות להאביס עצמנו לדעת סביב שולחן החג:

• היציאה מהשגרה - רק לפני רבע שעה חזרנו לשגרה מבורכת אחרי החופש הגדול המאתגר, וכבר אנחנו צוללים אל תוך איום נוסף על הדיאטה שלנו, שאפילו המציאו לו את השם המיוחד: "אחרי החגים" (שהוא שדרוג נאה של ההבטחה המוכרת – "ממחר..."). הרי ידוע שגם הקלוריות לוקחות חופש בשבתות וחגים... (מה, לא?)

• כוננות ספיגה - מי  מאיתנו לא מכיר את השיטה המפוקפקת של הרעבה עצמית יומיים לפני ארוחת החג, שמסתיימת בהתנפלות שלוחת רסן ובהתמודדות כושלת עם כל פחמימה שמבליחה על השולחן?

• אוכל של אמא - אין כמו האוכל של אמא. שולחן החג עמוס מטעמים וניחוחות עשירים בארומה המיוחדת של זיכרונות הילדות. וחוץ מזה, אף אחד מאיתנו לא רוצה להעליב את אמא. גם לא את החמות. אז, נו טוב, ניקח עוד תוספת מהמנה...

• אריזה משפחתית –המנה הגדושה של המשפחתולוגיה היא תופעת הלוואי המוכרת של החגים שלא והמפגשים הצפופים עם הדודה לא תמיד קלים לעיכול. לפעמים, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השיחות המתישות סביב השולחן הן לשמור על סטטוס של פה מלא. והרי אין משיחין בשעת הסעודה.

ובכל זאת... רגע לפני שאתם לוקחים את הביס הבא, קבלו מאיתנו שי לחג: כללי "עשה" ו"אל תעשה" סביב הסעודה הגדולה.

• אל תגיעו רעבים לארוחת החג! את הצום תשאירו ליום כיפור. הדרך הבטוחה לאובדן שליטה היא הרעבה עצמית.
• איכלו ארוחת צהריים קלה. בארוחת הצהריים המקדימה לארוחת החג מומלץ לאכול ארוחה קלה, ללא בשר. בנוסף, כשעה-שעתיים לפני הארוחה החגיגית אפשר לאכול תפוח או יוגורט שישאירו אתכם במצב מאוזן בזמן הגשת המנות הראשונות.
• הוציאו את המטוגנים מחוץ לתחום. אם יש מבחר גדול על השולחן, העדיפו תמיד את המנה העיקרית האפויה או המבושלת על פני זו המטוגנת, עתירת השומן. בנוסף, בחרו את החלקים הרזים של הבשר.
• מלאו את הצלחת רק פעם אחת. אל תתפתו לנסות מהכל, ואל תכנעו ללחץ משפחתי...
• כבדו את מנגנון השובע. זיכרו שלמסר של השובע לוקח 20 דקות לעשות את דרכו מהקיבה אל המוח. איכלו לאט, עשו הפסקה בין המנות והאריכו את הזמן הכולל של הארוחה, ככל האפשר.
• השתמשו בגלגלי הצלה. ברגע שאתם מרגישים שאתם מאבדים שליטה ומתחילים להגזים, קומו לעזור עם הכלים, צאו לטיול עם הכלב, החזיקו את התינוק החדש שנולד, כל דבר שירחיק אתכם למשך 20 דקות מהשולחן. אחר כך מנגנון השובע כבר יעשה את שלו...

בתיאבון וחג שמח!